לערב אל תנח ידך - איך הראשונים קראו את הגמרא

טוב, בסדר, בסדר, בסדר. שני דפים, אחד דו-צדדי ואחד חד-צדדי. יש חמישים דקות, מספיק הרבה. ארבעים דקות. ארבעים דקות? עד שלוש ארבעים? טוב. לי אין עוד דפים. כל הדפים יצאו. סילמתי מאה, אבל עשיתי מה שאמרו לי במערכת. טוב, רבותינו, צהריים טובים. יש פה עוד מקומות בפנים למעוניינים. תלמידים בישיבה, שילכו לשמוע מישהו אחר. תרוויח רב אחר. חבר'ה, זכיתם ברבנים אחרים, נראה לי, גדולי תורה? טוב, אנחנו נתחיל. צהריים טובים. צריך להגיד, מי שלא מכיר אותי, שמי אורי, אבל אתם יודעים שקוראים לי אורי, כי ראיתם את המערכת ואת התוכנית העשירה והמגוונת שיש פה ביום הנפלא הזה. לצערי, הגעתי ממש רק עכשיו. מי שיחפש סימנים יזהה שלא התארגנתי מספיק טוב על המעבר מהמילואים לשיעור, אז אני עוד עם גופייה צבאית מתחת. אני מתנצל בפני המצלמה. ננסה ביחד, יש לנו ארבעים דקות, זה לא הרבה זמן, ללמוד סוגיה שהיא לא ארוכה בגמרא, גמרא בעברות סא עמוד ב, סב עמוד א, היא לא מסובכת, אני חושב, ברמת הפשט גמרא שלה. ומצד שני, האופן שבו הראשונים התמודדו עם המורכבות הפנימית שלה, נקרא לזה ככה, הוא בעיניי שיעור מצוין, שחוץ מזה שנלמד גמרא, שזה תמיד טוב ומשמח, ונלמד ראשונים, הוא גם מאפשר איזשהו סוג של חלון הצצה אל האופן שבו ראשונים קוראים את הגמרא. אני רוצה רגע להסביר מה אני מתכוון, שמתי את זה בכותרת המשנה של השיעור. אני זכיתי לפני כמה שנים להיות מרכז של בית מדרש, קראו לו בית מדרש לפניהם, לא יודע אם שמעתם עליו, אני מניח שלא, עסק בהוראת גמרא בישיבות תיכוניות, יוזם אותו מי שהיה אז ראש המינהל לחינוך הדתי, הרב שמעון אדלר, זיכרונו לברכה, איש יקר וצדיק, וכינסנו קבוצה של רמים בישיבות תיכוניות, ישבנו בשנה הראשונה בתוך כיתה במרכז הרב במסדרונות שם מאחורי הארכיבי, מי שאומר לו משהו, אחר כך עברנו לכולל מרץ לעוד שנתיים, אחר כך היה עוד שלוש שנים של תוכניות ואחר כך התוכנית נסגרה. בשנה הראשונה יחד עם הרמים ישבנו ועסקנו בשאלות של הוראת גמרא בישיבות תיכוניות, יכולים לדמיין שהשאלות לא התחילו אתמול ולא הסתיימו שלשום, ודברים טובים שקורים, ואתגרים, ורעיונות שצריך ללמוד אחד מהשני, ודיוקים, ומבחני בגרות, וכל מיני דברים. ובין השאר זכינו, בגלל שישבנו במרכז, אז זכינו ככה לשמוע שיעורים גם מחלק מהרבנים המקומיים, ישבנו בזמנו אצל רב אברום, עליו השלום, הוא כבר היה לא צעיר, הגענו אליו הביתה, על זה זכינו, וזכינו לשמוע את הרב מגנס. לא יודע מי מכיר פה את הרב יהושע מגנס, יהודי לא צעיר כבר, השם יאריך עמיו בטוב, והרב מגנס העביר לנו שיעור, ואז אני זוכר משפט אחד שהוא אמר מהשיעור, שהוא נחרט בזיכרוני, ואיתו אני הולך ואותו אני רוצה רגע לשים כאן, הוא אמר כשלומדים גמרא עם ראשונים, בריאות, צריך לחזור אחרי זה, אחרי כל פעם שקוראים כל אחד מהראשונים, ולקרוא את הגמרא כמו שהראשון קרא אותה. לכאורה זה לא אמירה, ברור, לומדים את הגמרא, כמו שהראשונים קראו אותה. לומר בעצם, בגמרא יש, אני אומר את זה עכשיו במילים שלי, זה לא מילים של הרב יהושע, בגמרא יש קולות שונים, יש מורכבות הרבה פעמים, יש משנה, יש ברייתא, יש גמרא, יש דעה של רב שמואל, כל מיני דברים נאמרים בגמרא. וכל אחד מהראשונים, כשהוא קרא את הסוגיה, עכשיו אני כן חוזר למשפט של הרב מגנס, הוא שמע קול אחר בסוגיה יותר חזק, וכל אחר הוא שמע אותו, בסדר, כאילו יש אמירה כזאת, אבל זאת האמירה הדומיננטית שאיתה הוא יצא מהסוגיה. עכשיו לפעמים הסוגיה אומרת והילכתא כרבשי, בסדר, הסוגיה אמרה והילכתא כרבשי, אז אפשר לדעת גם מה המסקנה של הסוגיה. אבל לפעמים הסוגיה לא אומרת והילכתא, ואפילו לא אומרת מייטיבי, היא פשוט מניחה שני חלקים, שני החלקים, אוה, הנה לזקן הגיע, הוא מחכה לשלוש עמות שלג, טוב, צדיקים. היא שמה שני חלקים אחד ליד השני, היא מאותתת או לא מאותתת שהיא עוברת ביניהם, הם סותרים אחד את השני, אבל הם לא ממש סותרים אחד את השני, אולי הם סותרים אחד את השני, הם איכשהו יכולים לחיות ביחד, כן או לא, ועכשיו השאלה איך הראשונים קראו אותם, האם אחד מהם שמע, שוב, תדמיינו רגע אחד מערכת של ערוצים של מוזיקה, בסדר, באולפן הקלטות, את החלק הראשון של הסוגיה בצורה יותר חזקה, ואת החלק השני, הוא אמר, כן, זה לא מחייב, או שהוא שמע את החלק הראשון, ואת החלק השני, כנראה שהחלק השני חולק על החלק הראשון, יש פה שאלה של איך לקרוא את הסוגיה בעיניים של הראשונים. וזה בעצם מה שננסה לעשות, לא יודע אם נספיק את כולם, הבאתי לא מעט, אבל נראה, מה שמספיק, מספיק. ואני רוצה להוסיף עוד משפט אחד, אם יהיה לנו זמן, אני צריך להשתדל שיהיה, לשים לב לא רק איך הראשונים קראו את הסוגיה במובן של איזה מהאמוראים או ברייתא או משנה או מה היחס ביניהם, הם יותר נתנו לו מקום בפסיקת ההלכה שלהם, אלא גם איך הם קראו את הסוגיה, מה הם שמעו בסוגיה, כי הסוגיה, מעבר לדברים שהיא אומרת, אני מניח שאתם יודעים את זה, יש לה גם מנגינה בסוגיה, נכון? מנגינה זה לא רק, קודם כל הייתה גם ראה שזה ודאי המנגינה של הסוגיה, מנגינה של הסוגיה זה הלבן שבין האותיות, בסדר? יש, יש, הסוגיה יש לה איזשהו מסר, איזשהו רעיון, לפעמים זה מורכב לזהות, לפעמים זה קל, והראשונים, כל אחד על פי דרכו, מזהים בתוך הסוגיה את הקולות הללו, זאת הטענה שלי. ואחד הדברים המעניינים שאפשר גם לפעמים לשים לב, למה הניע אותם, למה הם קלטו מתוך האוויר של הסוגיה, וכמובן צריך להתחבר אל הדעות של האמוראים, הם לא יכולים לפסוק על פי אוויר, הם פוסקים על פי הדעות. אז זה אין מה שננסה לעשות. מקדים ואומר, הסוגיה הזאת היא סוגיה עם נפקויות הלכתיות מאוד משמעותיות, בסדר? אני כבר אומר, יש מצווה עשה מן התורה, פרו ורבו, המשנה שמופיעה לפניכם בדף אומרת לא ייבטל אדם מפריאה ורבייה אלא אם כן יש לו בנים, בית שמאי אומרים שני זכרים, בית הלל אומרים זכר ונקבה, שנאמר זכר ונקבה ברעם, ובעצם לכאורה הלכה למעשה אם הייתי סוגר עכשיו את השיעור ופוסק הלכה מתוך המשנה, גודל המשפחה היהודית ההלכתי הוא שני ילדים, חוקת בית שמאי, שני ילדים. שימו לב לניסוח לא ייבטל אדם מפריאה ורבייה אלא אם, בסדר? מניסוח קצת, אה? עקיף כזה, כן, בסדר? כאילו, יש מצוות עשה, תגיד, מצוות עשה, פריאה ורבייה, אגב המשנה תגיד עוד שתי משניות קדימה, האיש מצווה על פריאה ורבייה, והאישה אין מצווה על פריאה ורבייה, רבי יוחנן בן ברוקה אומר, על שניהם הוא אומר, כאילו אפשר לדבר בשפה שמדברת על ציווי, המשנה כאילו מתנסחת קצת אחרת, אולי נתייחס לזה, אבל זה בעצם מה שאומרת המשנה, והדיון שאליו אנחנו נכנסים, שנמצא תחת הכותרת לערב אל תנח ידיך, שזה ציטוט מתוך קהלת, שעוד רגע נראה אותו בתוך הברייתא בשמו של רבי יהושע, הופך להיות הבסיס לכך שלדעת כל הפוסקים יש חיוב ויש מחלוקת מה רמתו, ונדבר עליו עוד מעט, להוליד יותר ילדים. בסדר? ולכן זאת שאלה הלכתית מאוד מאוד מאוד משמעותית. אני לא הולך לפסוק פה הלכה, בסדר? אני ודאי לא אפסוק הלכה, אני לא הרב שלכם, אבל אני גם לא הולך להתעסק פה בהלכה, יש לי בדפים איתי, מי שרוצה, הוצאתי כבר את הקובץ, אז יש גם תשובות של רבי משה פיינשטיין של המשנה ההלכות, יש המון המון שעסקו בנושא הזה, גם רבנים מודרניים, אני לא מתעסק כרגע, זאת אומרת השורה התחתונה של השיעור לא תהיה הלכתית בהכרח, בסדר? היא תהיה, ננסה לראות איך הראשונים קראו את הגמרא, יש עוד מעבר שצריך לעשות מהדף הזה אל שולחן ערוך, מהשולחן ערוך, אל הפוסקים, אני כרגע מניח את זה בצד. שאלות לפני שאני יוצא לדרך, מתודולוגיות? בסדר? יש כואב. אומרת הגמרא, תהיו איתי ביחד, מישהו פה במקרה למד את הגמרא וכבר בעיון, שירים את היד, שאני אדע איפה אני חי? יש כואב. אומרת הגמרא, אני חוזר למשנה, לא יבטל אדם מפריאה ורביאה להם כן יש לו בנים, בית שמאי אומרים שני זכרים, בית הלל אומרים זכרו נקבה, שנאמר וחרו נקבה בראה. אומרת הגמרא, רק אגיד, אמרנו, לא יבטל אדם מפריאה ורביאה, בסדר? זה כנראה אומר, אם צריך להגיד את המשנה הזאת, ככה לימד אותנו מורי ורבי הרב שגר, שאם המשנה אומרת משהו, צריך לשאול מה אנשים חשבו לפני שהמשנה אמרה את מה שהיא אמרה. ומה היה אפשר לחשוב? שתי אפשרויות, אפשרות אחת, אפשר לחשוב שאסור לבטל פריאה ורביאה קטגורית, לא, אבל זה לא נשמע, כי כשכתוב לא יבטל אדם מפריאה ורביאה אלא, ונשמע בסברה שהיה המוטיבציה להיבטל מפריאה ורבייה. אנשים רצו להיבטל מפריאה ורבייה. למה אנשים רוצים להיבטל מפריאה ורבייה? אפשר להציע כל מיני הצעות, ספקולציות או מחשבות, אפשר להגיד שזה תגובת הפרושים שמופיעה בבבתר דף ס', בשיחה שלהם עם רבי יהושע, שהם אומרים משחרב בבית בשנייה רבו פרושים בישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, נכון? בית המקדש חרב, אולי כחלק מתוצאת בית המקדש חרב זה גם תגובה שאומרת בית ישראל אומרים הנה אבדה תקוותנו נגזרנו לנו יבשו עצמותינו כן המדרש מטעין את זה כשהוא מדבר על וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי אמרו לא לא גזר על הזכרים הנקבות איך אפשר לחיות בעולם הזה נטול בית מקדש אולי תנועה אחת, אולי זו תנועה שהיא תנועה נזירית בסדר אנחנו יודעים שמסתובבים בתקופה הזאת פה בארץ אנשים שמקדשים את הנזירות ואת הפרישות המינית, חלקם יצאו מתוך היהדות, אולי זה מחלחל ובשנת צריכה להיאבק בזה, אגב בית שמאי יגידו שני זכרים מאיפה הם ייקחו את הדוגמה תגיד הגמרא? מבשה רבנו שהוא בעצמו פרש מהאישה, אז הנה יש לנו מודל האיש האלוהים אדם לא קם בישראל נביא עוד כמשה אבל גם הוא הוליד שני ילדים לפני אחד, אוקיי. אפשר לומר שזה השפעות לא קדושות כל כך ולא חורבניות כל כך אלא אולי להפך ניהליסטיות רוצים לחיות את החיים, לא רוצים להתחייב, רוצים לטייל בהודו, כל מיני דברים. אפשר להגיד שרוצים לימוד תורה, גם זה יש לנו דוגמה מהתקופה הזאת. מכירים? מי? בן עזאי. בן עזאי אמרו לו יש נאה דורש ונאה מקיים, בן עזאי אומר כל מי שאינו עוסק בפריאה ורביעייה הרי זה שופך דמים וממעט את הדמות. אמרו לו יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה תנא דורש ונכה נאה מקיים, אמר להם בן עזאי מה אעשה? זה אחת השורות האהובות עליי בש״ס, מה אעשה? חשקה נפשי בתורה, יתקיים העולם באחרים. עכשיו השאלה, התשובה לשאלת מה אעשה, מה היא? לך לשדכני, תגיד לה שלום, אני מחפש אישה כזאת וכזאת, אלא, קדימה, תלך על זה, אז מה אעשה? אבל בן עזאי לא מתחתן, כי חשקה נפשו בתורה. אולי זאת הסיבה שהמשנה אומרת, לא יבטל אדם פרי ערבים. כך או כך או כך, בסדר? אני לא שוהה בזה יותר מהדקות שהשקענו. זאת המשנה. על גבי המשנה מתחילה הגמרא ואומרת, היי, יש לו בנים מפריה ורבייה בטיל, מאישה לא בטיל. זאת אומרת, זה שהוא יכול להיבטל מפריה ורבייה זה דין בפוריות, בסדר? במצוות פור ורבו. אבל הוא לא יכול לא להתחתן, או אם חלילה אשתו נפטרה או התגרש, הוא לא יכול לעמוד בלי אישה. מסייע לילה רב נחמן אמר שמואל, ואמר אף על פי שיש לו לאדם כמה בנים אסור לעמוד בלי אישה. שנאמר לא טוב היות האדם לבדו. שמואל לא מהר חבר'ה תקשיבו, אני מגיב למשנה, לא מגיב למשנה, אני לא יודע. אבל שמואל אמר, והגמרא אומרת שהמשנה מסייעת לשמואל, שגם אם יש לאדם כמה בנים עדיין אסור לו לעמוד בלי אישה. למה? בלי קשר לפוריות. למה? לא טוב להיות אדם לבדו. אפשר להעמיק מאוד בשאלה מה זה אומר לא טוב יותר, מה מתכוון שמואל, המחייב של זה שהוא צריך להתחתן עם אישה, אבל כרגע נניח את זה, אולי נצליח לחזור לזה בהמשך. ואיכא דאמרי, יש כאלה שאומרים בוא נקרא את המשנה קצת אחרת, תדייק אחרת, היש לו בנים בתיל מפריה ורבייה ובתיל נע ממי אישה, נכון? לא יבטל אדם מפריה ורבייה אלא אם כן יש לו בנים, אם יש לו בנים, אז הוא כבר לא צריך להתחתן שוב, או הוא יכול לגרש ולא להתחתן, או נכון? האם זה כתוב בדיוק במשנה לא? האם אפשר לדייק את זה במשנה כן? הגמרא דאקה, שואלת הגמרא כמובן הצד השני, נעימה תא וטיובתא דרב נחמן אמר שמואל שאמר אף על פי שיש לו אדם אסור לעמוד ב... עונה הגמרא לא. למה? תחזיקו חזק, אין לו בנים נושא אישה בת בנים. כלומר אסור לו לעמוד בלא אישה אבל אם אין לו בנים הוא חייב לשאת אישה שמסוגלת ללדת כדי לקיים את מצוות עשה של פרו ורבו, יש לו בנים, נושא אישה דלאו בת בנים. למה? פריה ורבייה הוא כבר קיים ואת הלא תביאות האדם לבדו הוא עדיין צריך להחזיק. ולכן שמואל לא נסתר על ידי המשנה ובעצם מסקנת הגמרא כרגע בשני הצדדים של האיכא דאמרי שהמשנה אומרת שצריך ילדים ובלי קשר לזה ובלי קשר לזה שיטת שמואל עומדת להלכה צריך להיות נשוי בסדר? עד כאן גמרא פשוטה נכון? צד אחד צד שני למא תיובתא לא תיובתא הסתדר. נפקא מינא אומר את הגמרא למכור ספר תורה בשביל בנים אנחנו נחזור לזה בעזרת השם בהמשך אם נעמיק ככה בתוך הראשונים. הגמרא מתקדמת קדימה כתבתי פה בהערת שוליים מספר אחד מה פחות או יותר קורה שם בסוגיה זה דיונים שהם דיונים על פרו ורבו מה קורה אם אדם היו לו בנים ומתו רחמנא לצלן כי אין מצוות פרו ורבו או לא כן מה קורה אם אדם היו לו בנים כשהוא היה גוי ואז הוא התגייר כי אין מצוות פרו ורבו או לא כי אין מצוות פרו ורבו מה קורה אם אדם היה לו בן אחד והבן הזה נולדו לו שני ילדים כי אין מצוות פרו ורבו או לא כי אין מצוות פרו ואם זה בנות ואם זה בת לבן מחלוקת אביי ורבה כל הסיפור הזה מעסיק את הגמרא במשך דף ככה, לא יודע, קצת פחות, אחרי שהיא מפתחת עיסוק במשנה ובהרבה תל אביב בית שמאי. בסדר, יש פה סוגיות גמרא על גבי המשנה, שבעצם עוסקות בגבולות של מצוות פריאה ורבייה, בהגדרות ההלכתיות שלה. אני מעיר בכוכבית שכמובן הקושי בלהגדיר את מצוות פרו ורבו הוא מאוד גדול בקיום שלה, למה? לאדם היו לו ילדים, מה המצווה? סליחה על השאלה מה מה עושה מצווה בפריאה ורבייה, להתחתן? קיים יחסים? שתהיה לידה? שתהיה לידה והילד ישרוד את גיל, שוב אנחנו חיים בעולם ברוך השם שבסך הכל רוב הילדים אבל בעבר זה לא היה ככה, שלא תהיה מגפה כשהוא יהיה בן 16, 18, 50, כשהוא יתחתן? אם הילדים שלי לא יתחתנו אף אחד, אז קיימתי? כאילו אתם מבינים את המורכבות בהגדרת המצוותיות של המצווה, זאת שאלה מעניינת, הגמרא קצת ממששת את זה, גויים כמובן ילדים של גויים זה נחשב? כאילו מה המצווה? שיהיו ילדים בעולם או שיהיו ילדים יהודים בעולם או שיהיו ילדים כשהייתי מצווה בעולם? אלה השאלות שהגמרא עוסקת בהן, שוב לשיעור אחר אנחנו ממשיכים, אומרת הגמרא מתניתין דליו כרבי יהושע לתניא רבי יהושע אומר בילדותו יישא אישה בזקנותו היו לו בנים בילדותו, היו לו בנים בזקנותו, שנאמר בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך, כי אינך יודע איזה יכשר הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובה. רבי עקיבא אומר, למד תורה בילדותו, למד תורה בזקנותו, היו לו תלמידים בילדותו, היו לו תלמידים בזקנותו, שנאמר בבוקר זרע את זרעך, וכולי. אמרו 12,000 זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבט ועד אנטי פטוס וכולם מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה בזה והיה עולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדור המושנה עליהם רבי מאיר ורבי יהודה רבי יוסף ורבי שמעון ורבי אלעזר והם הם העמידו תורה תנא כולם מתו מפסח עד עצרת אנחנו מכירים את זה זה היה לא מזמן אמר רב חמא בר אבא ואידימא רבי חייא בר אבין כולם מתו מתה רעה מאי אמר רב נחמן אסכרה אשכוי איך נגמרה הברייתא עם ההערות של הגמרא עליה אמר רב מתנא הלכה כרבי יהושב עכשיו בואו רגע אחד נסתכל מה יש לנו פה נסתכלו על הברייתא הזאת בתוך עצמם מה הייתם אומרים עליה? מה אתם אומרים על הברייתא הזאת? היא נראה כפסיקת הלכה? היא נראה מדרש מדרש אגדה אני קורא לכם מעבודי רבי נתק רבי דוסתאי ברבי ינאי אומר אם ביקרת וזרעת ברבייה ראשונה שוב ולך זרע ברבייה שנייה שם ירד ברד לעולם אין לכם את זה אצלכם וילכו ראשונים ויתקיימו אחרונים רבי ישמעאל אומר אם למדת תורה בילדותך אל תאמר איני לומד תורה בזקנותי אלא ללמוד תורה כי אינך יודע איזה איכשר רבי עקיבא אומר אותו דבר כמו שראינו רבי מאיר אומר אם למדת מרב אחד אל תאמר דאי אלא לך אצל חכם אחר ולמד תורה, בסדר, יש פה עצה טובה. ואל תלך אצל הכל, אלא למישהו קרוב לך מתחילה, שנאמר שתי מים מבורך. רבי יהושע אומר, שא אישה בילדותך, שא אישה בזקנותך. הוא היה אומר, אם נתת פרוטה לעני שחרית, ובא עני אחר ועמד לפניך הערבית, תן לו, כי אינך יודע אם שניהם יתקיימו בידיך, אם שניהם כאחד טובים, שנאמר בבוקר עזרה את זריך וכו'. כלומר, יש פה מדרש על פסוקים בקהלת שמופיעים לפניכם פה למטה, פסוקים מאוד מאוד מאוד יפים. שלח לך מכל פני המים, תן חלק לשבעה וגם לשמונה. יש פה אמירות של קהלת, שהן אמירות, נכון? מוסריות כאלה, ערכיות, שמה אומרות לבן אדם, בסוף? תקשיב, אתה לא יכול להגיד, עשיתי את זה. למה? כי העולם מורכב, והחיים מתפתחים, ולך תדע לאן דברים ילכו, והנה רבי עקיבא, היו לו מלא תלמידים, וכולם מתו. צריך כל החיים להיות בתנועה, בסדר? הייתה את הפרוטה לעני בבוקר, אולי העני הזה הוא זה. תן עוד אחת בערב, אל תגיד כבר עשיתי, יצאתי ידי חובה. סיימתי את ההסדר, למדתי תורה, תמשיך עם התורה, כל החיים תהיה בתנועה. זה היה כאילו הייתי קורא את המדרש הזה, זה יעבוד לרבי נתן קלאסי. כשרב מתנה אומר בסוף הסוגיה, או בסוף המקטע הזה של הסוגיה, על החכה כרבי יהושע, מה הוא בעצם עושה? מה זה? מבטל את השאר. הוא מבטל את השאר, זו שאלה מעניינת. הלכה כרבי יהושע לאפוקי מידי רבי עקיבא, זה אפשרות אחת. אתה לא צריך ללמוד תורה בזקנותך, כי הלכה כרבי יהושע ולא כרבי עקיבא. זה קריאה אחת אפשרית. מה עוד אפשר להגיד? הלכה כרבי יהושע. רבי יהושע לא סתם, אני לא אומר סתם במובן, אני לא מתכוון לזה, אבל הוא לא סתם אומר אמירות תרשניות כאלה, שנושאות אנרגיה דתית רוחנית וקרבות אותך לקדוש ברוך הוא. הלכה כרבי יהושע. מה עוד אפשר? נגד המשנה. אם הגמרא אמרה לפני הבראית המתנית אין דה לא כרבי יהושע סימן שיש לי פה מחלוקת בין המשנה לבין רבי יהושע. ואם יש לי מחלוקת בין המשנה לבין רבי יהושע יכול להיות שרב מתנה בא ואומר הלכה כרבי יהושע נגד המשנה. המשנה אמרה לא יבטל אדם מפרי ערובייה אלא אם כן שלושני בנים ורבי יהושע אומר לא יבטל אדם מפרי ערוביה נקודה אני מציע שוב עוד רגע נראה ראשונים לא הדעות שלי פה פחות חשובות אבל בסדר זאת אומרת אלה קריאות אפשריות בתוך המשפט הזה של רב מתנא שנאמר איפה שהוא נאמר בגמר. מה היחס בין רב מתנא רבי יהושע לשמואל מה אמר שמואל? שמואל אמר לו טוב להיות אדם לבדו לא שמואל אמר לו טוב אבל שמואל אמר אף על פי שיש לאדם בנים אסור לעמוד בלא אישה שנאמר לא טוב להיות אדם לבדו איפה זה עומד ביחס לרבי יהושע? זה לא כמו רבי יהושע למה זה לא כמו רבי יהושע? לפי רבי יהושע זה לא מספיק לא מספיק בשבילי נכון איפה הוא נמצא נפקא מינה בקלות אדם עכשיו היו לו שני בנים אחרונה ליצמן אשתו נפטרה מן העולם עכשיו מציעים לו שתי נשים להתחתן איתם אחת שיכולה ללדת ואחת שלא יכולה ללדת. אם יש מחלוקת, אני לא יודע, אבל אם יש מחלוקת, שמואל ורבי יהושע, אז שמואל היה אומר לו קיימת מצוות עשה שפה רביעייה, שכוייך, מצווה גדולה, מצווה רבה, משחררים עבדים בשבילה, עושים כל מיני דברים בשבילה, יכולים לוותר כל מיני דיני רבנן, איך שכוייך? עכשיו, לא תבוא את אדם לבדו. רבי יהושע היה אומר לו, אז תאמר את אותו אדם לבנון, בבוקר זה היה צריך להרב על תנ״ך ידיך, אתה צריך אישה שיהיה לילדים, כי אינך יודע איזה יכשר, אז זהו. בסדר, אז זה פחות או יותר השדה שבתוכו אנחנו נמצאים. זאת הסוגיה. יש פה עוד, הבאתי בהערת שוליים שתיים, הגמרא ממשיכה ככה צעד אחד קדימה מפה, מאמר רב מתנא הלכה כרבי יהושע, ומתקדמת אל כל מיני דיבורים בשבח הזוגיות. כל השרוי בלא אישה, השרוי בלא טובה, השרוי בלא ברכה, השרוי בלא שמחה, במערב ועמרי, השרוי בלא חומה, השרוי בלא שלום, בסדר? לא טוב. היות האדם לבדו, ודיבורי, כאילו, מליצות ודברי מוסר בענייני זוגיות, ואחר כך יש עוד כל מיני דברים, הגמרא מתפתחת. הרבה מאוד מיסודות, נקרא לזה הסוגיות של הזוגיות בחז״ל נמצאים בגמרא פה ביבמות בצ״ג, זה ההקשר. זה ממש מתחיל מפה. למה אני אומר את זה? אולי בהמשך אני גם אתן לכם דין וחשבון וננסה להסביר. עד כאן, זאת הגמרא שאלות. יופי. עכשיו, כאילו, גם אם יש שאלות זה יופי, כן? עכשיו, כתבתי פה שאלות שאפשר לשאול בקריאת הגמרא, אפשר להציע עוד, אבל בואו רק ככה, בשביל ה... מה היחס בין רבי יהושע למשנה? האם הכרחי לומר מתניתין דה לוקר רבי יהושע? מה משמעות האמירה הזאת? מתניתין דה לוקר רבי יהושע, מי אמר? אולי הם חושבים אותו דבר. אולי רבי יהושע הוסיף עצה, הוא מסכים שאדם יכול להיבטל, אבל, לא יודע, עוד רגע שוב, נראה ראשונים שאומרים את זה. מה מובן הלכה כרבי יהושע בדברי רב מתנא? שאלתי את זה פה, עלו כמה רעיונות. מה בין פסיקה לרבי יהושע לדברי שמואל? דיברנו על זה. מה המשמעות, עברתי שפה, מה המשמעות של הולדת ילדים לפי רבי יהושע? איך רבי יהושע תופס את הדבר הזה של להוליד ילדים? אגב, איך המשנה תופסת אותו? איך בית הילל תפסו אותו? איך בית שמאי תפסו אותו? בסדר? יש מנגינה לגמרא. מה רבי יהושע תופס? האם רבי יהושע מדבר בשפה הלכתית? וכיצד נקראת הסוגיה כמכלול? ואני אשאל עוד שאלה אחת. האם הסוגיה פוסקת כרב מתנא? אפשר להגיד שכן. כן. אני לא אמרתי כל כך, מה האפשרויות של משמעות תולדת ילדים לפי רבי יהושע? מה המשמעות של הולדת? מה, מה, מה, איך רבי יהושע תופס את תולדת הילדים? אני עכשיו מתלבט אם להוליד עוד ילדים. מבחינת אם זה מצווה או השקעה בעתיד? אני שואל, למשל, הנה שפה אחת, נכון? יש לי חבר שהוא בן למשפחה עם עשרה ילדים, הוא הרביעי או החמישי, אני לא זוכר בדיוק, הלך לאבא שלו והוא אמר לו, תגיד, למה עשיתם את זה? הרב אבא שלו אמר לו, זה הידור מצווה ומלחמה דמוגרפית. עכשיו, זו תשובה אחת שמורכבת משני סעיפים, בסדר? איזה תשובה? זה סיפור אמיתי, בסדר? יש תשובות אחרות, אתה יכול ללכת למשפחה עם עשרה ילדים, שואל למה עשיתם את זה, אז מה הם יגידו? זה מה שהדלוש ברוך הוא נתן. תשובה אחרת. תשובה שלישית, למה עשיתם את זה? ילדים זה שמחה. יש תשובה אחרת, למה עשיתם את זה? לא עשינו שום דבר ולא התערבנו בבריאה. יש איסור תורה להשתמש באמצעי מניעה. את יכולה להגיד גם למה עשינו את זה? כי לא ידענו איזה מהם יכשר, אז זה או זה. אם שניהם כאחד טובים, אנחנו חיים בעולם של מלחמות, בסדר? עכשיו זה נשמע כאילו קצת, אני לא אומר את זה בצחוק, זאת אומרת לשאלה הזאת, אתם נראים לי צעירים בסך הכל, לשאלה הזאת יש הרבה משמעויות, בסדר? הרבה משמעויות. אבל אנחנו לא בשיעור, לא הלכה ולא מחשבה, אנחנו לומדים גמרא. אני רוצה עכשיו לקרוא איתכם ראשונים, בסדר? אנחנו לא נספיק את כולם כמובן, אבל נתבשם קצת מהאופן שבו הראשונים קראו את הגמרא, ושוב, כמו שאמרתי בשם הרב מגנס, נשאל את עצמנו איך הראשונים קראו את הגמרא, איך הראשונים קראו את הגמרא. בוא נתחיל בריף, בסדר? ימחה לי רווח ההיגאון, אבל נתחיל בריף, כי הריף הוא הוא מספיק מאתגר בשביל ששלושה ראשונים שונים יחלקו על מה הוא אומר, וזה יהיה בשבילנו אולי בסיס מספיק טוב, ארבעה אפילו, יחד עם רבי ישעיה עוד יותר, ויטרנים. אומר הריף, דף יט עמוד ב' מדפי הריף, בסדר, יש לכם בדף? שכוייך. לא יבטל אדם מפריה ורבייה, אלא אם כן יש לו בנים. בית שמאי אומרים שני זכרים, בית הלל אומרים זכרו נקבה, שנאמר זכרו נקבה ברעה. אמר רב נחמן אמר שמואל, אף על פי שיש לו לאדם כמה בנים, אסור לעמוד בלא אישה, שנאמר לו, טוב היות האדם לבדו. תני רבי יהושע, נשא אישה בילדותו, יישא אישה בזקנותו, היו לו בנים בילדותו, היו לו בזקנותו, שנאמר, ובוקר זרע את זרעך, ולערב הובלת נח ידיך, אמר רב מתנא, הלכה כרבי יהושע. ואה מילתא דרבונוני, אבל דאורייתא, כיוון שיש לו זכר ונקבה, קיים מצוות פריאה ורביאה זה הריף הריף בדרכו הרגילה והשגרתית מה עושה? לוקח את הגמרא, מצטט לא את הכל רק את מה שהוא מכריע כמותו לפעמים הוא מביא מחלוקת לפעמים לא אנחנו לא תמיד יודעים הוא לא תמיד מוסיף מילים הפעם זכינו לשתי שורות מדברי הריף נכון הוא הוסיף לנו ככה איזה הערה חשובה מה שיותר מעניין בעיניי כאן זה לא מה לא רק בעיניי גם את הראשונים זה לא מה הוא הוסיף אלא גם מה הוא מה הוא השמיט עכשיו בוא תעשו רגע אחד מצד ההבדלים הריף עושה שני דברים הוא הדבר המרכזי שבעיניי המרכזי שבהם זה שהוא משמיט את המתניתין דה לא כרבי יהושע יפה מאוד עכשיו שוב אני לא כזה חכם בעל המור אומר את זה הריף קורא את הגמרא עכשיו איך הוא מרשה לעצמו להשמיט את מתניתין דה לא כרבי יהושע אני לא יודע בסדר אבל הוא אני רגע נכנס לראשו אם אני מבין אותו נכון הוא אומר אני לא חייב לקרוא ככה את מערכת היחסים שבין רבי יהושע לבין המשנה אני אגיד המשנה אולי חולקת על רבי יהושע אבל אני לא בטוח שרבי יהושע חולק על המשנה ואז בוא נקרא את הריף בפנים סליחה סיימנו את הריף בוא נקרא עוד רגע את בעל המור אבל בקריאה הזאת של הריף בעצם יש פה אמירה שאפשר לשים את המשנה כעיקרון ולהניח על גביה את הדברים של רבי יהושע. אם אני שואל איך עריף קרא את הגמרא, בסדר? כשהוא קרא מתאים דינדלוק לרבי יהושע הוא הוריד טיפה את הווליום. זאת אומרת הוא לא שמע את זה כמשפט מכריע במערכת הזאת של הסוגיה. אומר בעל המאור, בעל המאור, רבנו זרח יא לוי מילוניל, בסדר? מה-12 מחכבי פרובנס, כתב חיבור על הגמרא, הדפיסו אותו על הריף, הוא חולק כל כך הרבה פעמים על הריף, שזה נראה שהוא כתב אותו על הריף. כותב בעל המאור כך, כתב עלה הריף זל והמילתא דרבנוני אבל מדאורייתא כיוון שיש לו זכר ונקבה, כי היא מצוות פריאה ורבייה. ולא פירש למי נפקמינא דאורייתא או דרבנן. אבל בדרך כלל כשאדם אומר משהו על דאורייתא דרבנן, צריך להגיד, ולכן, מה הלפיכך של הדבר הזה? מה המשמעות של החלוקה? ואיש מיט מי נכתוב מי דאמרינן עלה בגמרא מתניתין דלא כרבי יהושע. ומה שכתב במשנתנו דלא יבטל אדם בפריאה ורבייה אליהם כן יש לו בנים, כתב עליה מימרא דרב נחמן, אמר שמואל אף על פי שיש לו בנים אסור לעמוד בלא אישה, נראה, עברנו לעמודה השמאלית, נראה מדברי הרב זל דאיתא למתניתין ואיתא לדרב נחמן. נכון? הוא מניח אחד ליד השני את המשפט של המשנה שאומרת לא יבטל אדם בפריאה ורבייה אלא אם כן יש לו שני בנים. הוא מניח את רב נחמן אמר שמואל אף על פי שיש לו בנים לא יבטל באישה שנאמר לא טוב היות אדם לבד אסור לעמוד בלא אישה. והוא מניח, בעל המאור, ולשינוי הזה ששנים לנו בגמרא עליה בדידאי אין לו בנים עושה אישה בת בנים יש לו בנים עושה אישה דלאו דלאו בת בנים. הוא מבין שהריף בעצם בזה שהוא מניח את המשנה ולידע את שמואל בעצם פוסק את שתיהן. המשנה אומרת תוליד שני ילדים אחר כך תיבטל, שמואל אומר אל תיבטל מאישה בשביל לא טוב להיות האדם לבדו. דפקא מינה ספר תורה אם יש לי ספר תורה אין לי כסף לטבעת בסדר? זה ממש הלשון של רבי חייגון כן מי שאין לו כסף לטבעת אלא יש לו ספר תורה למכור את הספר תורה כדי לקנות טבעת בשביל אישה שהיא לא בת בנים יגיד שמואל יגיד הריף יגיד בעל המור כן כן זה מצדיק פסקנו הלכה על אותו עבוד אדם לבדו יהיו ראשונים שיקראו את הריף אחר. אבל אומר בעל המאור ואנו לא כך נראה לנו דע באדי אמרינן בגמרא מתניתין דלא כרבי יהושע אתם שומעים מה בעל המאור שומע? בעל המאור יצא מהשיעור מהסוגיה והוא אומר חבר'ה אתם פספסים כתוב מתנית דלא כרבי יהושע מה זה הדאורייתא דרבנן שוב אני לא בזלזול אבל כאילו איך אתה כאילו מטשטש את הגבולות זה לא עובד ככה יש פה מחלוקת ואז כאילו דאיפסקא הלכה כרבי יהושע הוא גם קורא את אמר רב מתנא הלכה כרבי יהושע כפסיקה שורה תחתונה הכרעה של הסוגיה הוא צודק כן ככה שם הגמרא הולכת עוד רגע נראה שיש מי שחולק הוא מגיע עד הסוף ואז ממילא אידך למתניתין דלא ייבטל וליתא למתניתין מקמא ברייתא בסדר ממש נכון הוא ברור איך הוא קרא את הגמרא הוא קרא משנה אחר כך הוא קרא שמואל אה דידי דלא כרבי יהושע רבי יהושע אומר הלכה כרבי יהושע אומר אוקיי אז כל החלק הראשון לא רלוונטי כוכבית מה זה יעשה לשמואל האם אפשר להחזיק את שמואל בלי המשנה יחד עם רבי יהושע או שלא אומר בעל המאור אלא אפילו יש לו בנים לא ייבטל מפריאה ורבייה ולכתחילה אינו נושא אישה דלאו בת בנים אף על פי שיש לו כמה בנים הוא מוכר ספר תורה לישא אישה בת בנים ואף על גב דמי דרבנני אין הפרש בין רבנני דאורייתא אלא בעניין שאם אדם קיים והוא עשר שנים עם האישה השנייה לא נקרא את זה כרגע שלא אמר רבי יהושע אלא במנהג דרך ארץ מדכן אסיב תלמודה בבוקר זרע את זרעיך אבל לא חייב לגרש בכך כלומר בעל המאור פתאום מתגלה כמי ששם לב לעוד משהו זה לא שוב סתם דרבנן אלא רבי יהושע בעצם אומר אמירה שהיא הוא לא אומר המלצה כי הוא יגיד מוכרים בשביל זה ספר תורה אסור להיבטל אבל הוא קשוב לשפה של רבי יהושע הוא אומר השפה של רבי יהושע זה איזה פסוק כזה של בבוקר זרע את זרעיך אז צריך לעשות את זה אבל בקצה שתגיד לי האם לגרש אישה אחרי עשר שנים בשביל להתחתן עם אישה אחרת שתלד לילדים זה לא בסדר? אז הוא כאילו שוב אני שואל איך הראשונים קראו את הגמרא בעל המאור כאילו אני מדמה את זה רגע הוא שומע את זה בסטריאו בסדר הוא שומע באוזן אחת את בבוקר זרע את זרעיך לערב אל תנח ידיך זה פסוק מקהלת זה מנהג דרך ארץ אל תגרש בגלל הדבר הזה בסדר זה הדרבנניות של הדין ומצד שני הוא שומע שהגמרא אומרת זה לא קרבי יהושע אחר כך רבי יהושע אומר אוקיי זה הלכה מה אכפת לי זה דרבנן אסור להיבטל צריך למכור ספר תורה ככה בעל המאור קורא את הריף ככה הוא קורא את הגמר ולמולו כמובן יוצא הרמב״ן במלחמות השם נכון אומר הרמב״ן אנחנו מתקדמים קצת קדימה קצת מערבה בעולם מפרובנס לברצלונה לגירונה אומר הרמב״ן אמר הכותב בכלל לא בא רבנו אלא לפרש האמת ולתרץ השמועות שאילו היו דברי רבי יהושע מן התורה על חינם נחלקו בית שמאי ובית הלל בבלדות ועל חינם נחלקו רבי יוחנן ורישלקיש בגר ורבונה ורבי יוחנן ויהיו לו בנים ומתו ואבאי ורבא ובני בנים כל הסוגיה לא היה מה לעסוק בה בכלל אם המשנה הלא רלוונטית כלומר הוא שומע הרמב״ן את מה שאני דילגתי בשיעור כי לא היה לי זמן גם ככה אני לא מספיק כלום מה שהופיע פה בעירת שוליים אחד הוא אומר יש פה סוגיה לא אומרים סוגיה סוגיה סוגיה סוגיה סוגיה נדחה זה לא עובד ככה על חינם הם חלקו עכשיו אפשר להגיד שכן אבל הרמב״ן שוב בשמיעה שלו הוא אומר המשנה יש לה מקום הדיון הזה על פריאה ורבייה של שני בנים מה הגבולות שלו מה הגדרים שלו איך זה קריטריונים היו לו באמתו זה דיון רציני אתה לא יכול לעשות ככה ולכך כבתי לעיל ועל כך אמירו על מימרדאומו הדא רבנן זורע לעולם כל מה שאפשר לא לזרוע נפקא מינא למדא קושטא דמילתא כן מה נפקא מינא אם זה דאורייתא או דרבנן שאלת בעל המאור על הריף באמת צריך לדעת אם זה דאורייתא או דרבנן זה ההבדל זה המסקנה אבל הוא לא מסתפק בזה. ומיהו לעניין דינא נא מנפקא מינא. למה? אי דאורייתא היו מכין אותו. העניין שאמרו במי שאומרים לו עשה לולב ואינו עושה, סוכה ואינו עושה, שהיו מכין אותו עד שתצא נפשו והיו משמטין ומחרימים ועושים הרדפה. אבל משום מצווה דרבנן דלבת קנתאי אלא כאין יישוב דרך ארץ אין מחמירים עליו כל כך. זאת אומרת, אומר הרמב״ן, אני לא צריך את הנפקא מינות שלך, הבעל המאור, ולהגיד אין הבדל באמת, רק בשביל לגרש ואישה וזה. ברור שיש נפקא מינה. מה נפקא מינה? אם זה דאורייתא, עייפים אה? שלוש וחצי, סיימתי שם. אם זה דאורייתא, אז מה זה דאורייתא? כן, אנחנו צריכים לדאוג שאתה תעשה מצווה. עכשיו, אני רק אומר, אני קורא את זה רגע בקריאה שלי, אני קורא את הרמב״ן, קורא את המשנה, אני אומר לעצמי, אם זה דאורייתא זה לא רק שאני צריך שבית הדין יבוא להרביץ לי, זה גם שאני מרביץ לעצמי, או לא מרביץ, מחזק את עצמי. אגב, נפקא מינה להלכה, יש פער בין הפוסקים מאוד גדול לגבי שאלת מתי אפשר להפסיק לנסות להיכנס להיריון אחרי איקס ילדים לבין תחיית לידת הילד הראשון. שוב, זה אפשר מקרים מסוימים, מחלוקת שם שכן, שם שלא, זה לא שיעור בהלכה. אבל יש לזה נפקא מינה. הנה נפקא מינה פה אומר הרמב״ן, זה שונה, זה חשוב מאוד אם זה דאורייתא או דרבנן. עכשיו שוב, הוא משתמש בדרבנן בניסוחים של בעל המאור, תשימו לב, כאין יישוב דרך ארץ. כאילו זה, זאת אומרת, עצה או המלצה, אני לא יודע אם זה המלצה, כי זה מצווה, אבל הוא שומע גם את המשמעות שלה בהקשר של יישוב העולם. וואי, מה נעשה? בואו נעבור לעמוד הבא, נהפוך דף, בסדר? אני מתנצל שזה, אבל מה שהלב חושק וכולי. ומיהו? אני בפסקה השנייה ברמב״ן. כיוון דמצווה דרבנני כמנהג דרך ארץ, איך אני יודע, אומר הרמב״ן, מדכא נסיב לתלמודא בבוקר זרע את זרעך ולא הזכיר באיסור אלא ישא אישה מצווה לכתחילה הוא, אין כופיל ולא קוראים עבריאנה למי שאינו רוצה לעסוק בה, אבל מאישה לא ייבטא לעולם שאסור הוא לעמוד בלא אישה. והכתוב אומר לו, טוב היה את האדם לבדו. כלומר, אומר הרמב״ן, אל תתבלבל לזהות את שמואל ואת רב מתנא כחולקים את אותה תפיסה, לא. עכשיו תראו איזה יופי, אחרי הקווים שלי. ואיינו דשמואל ואיהו ורב מתנא, מה אמר חדא ומה אמר חדא ולא פליגי. ואפילו תימא דאין מצווה זו גדולה מזו, אלא תרווה יהודי רבנן ולכתחילה אפילו אחי לאיכלם איפשא דשמואל פליגא דרב מתנא. אלא דשמואל לא נחית לפסקא דרב מתנא. ומשום אחי אמר, אף על פי שיש לו כמה בנים, אז אסור לה לעמוד בלא אישה. נפקא מידא לרבי יהושע שאפילו אם היה עקור או כל מיני דברים אז הוא כן צריך. ואז הוא אומר ככה, דאילו היה שמואל פליגא דרב מתנא, אדרבא לאיתא לברייתא ולדרב מתנא מקמא מתניתן. ורב נחמן אמר שמואל, כי זה שניים במקום אחד. כלומר אם הייתה לנו תפיסה אומר הרמב״ן של שמואל והגמרא והמשנה ביחד שאדם צריך להיות עם שני ילדים ואז הוא יכול להיבטל ולהישאר עם אישה לבד. ומולם היה עומד רב מתנא בשם רבי יהושע ואומר לא לא לא בבוקר זמן יצריך ולרב אל תנח ידיך. לא הייתי יכול לפסוק כמוהו. זה אחד מול שניים. בסדר? שיקולי כוחות קצת שמואל, רב מתנא, הוא אומר לא הם לא חולקים אחד על השני. שמואל אומר את מה שהוא אומר, רב מתנא אומר את מה שהוא אומר הם חייב בשלום אחד עם השני והכל בסדר. אז זאת שיטתו של הרמב״ן. הרייבד כתוב שם, סליחה, הרייבד בספרו כתוב שם, חולק על בעל המאור בלי להזכיר אותו, לכן הוא קורא לספר כתוב שם. כתוב שם, מצטט משהו מבעל המאור, וחולק. אומר ארי ודמר אברהם, תמייני על דבריו שאילו, אמר רבי יהושע, לא ייבטל על פרי הרוב אפילו של כמה בנים, נראה חולק על משנתנו לגמרי. אבל הוא לא אמר, אלא היו לו בילדותו או היו לו בזקנותו והביא לו פסוק מדברי קבלה, והוא אינו מפורש אבל כן אסמכת. ומשנתנו לא הזכיר מצווה זו כלל, מכל מקום טובה היו איתי, אי כדינאי ואי כדינאי מצוות פרי הרביעי המוכר ספר תורה שמואל אמר ככה רבי יהושע אמר עצה טובה ובלא אישה זה איסור. כלומר אומר הרעבד שהוא אני טיפה ממהר והרעבד אני לא מצליח להבין הוא אומר על בעל המאור איך אתה יכול להגיד שהסטנדרט של המשנה והסטנדרט של החיוב של רבי יהושע הם חולקים את אותו מה פתאום הוא מביא פסוק מקהלת הוא אומר איזושהי אמירה עקרונית הוא לא אומר אסור לאדם להפסיק ללדת או לא ייבטל הוא אומר ישא אישה היו לו בנים אסור לעמוד בלא אישה זה שמואל ודאי משום ערעור חייב להתחותן אבל ללדת ילדים זה קצת טובה ומי שמקצין את זה עד הסוף זה רבי ישעיהו דטרני בקריאה שלו את הסוגיה שוב אני לא הפסק מעניין אותי הקריאה של הסוגיה וככה כותב רבי ישעיהו דטרני רבנו משה כמובן הרמב״ם בער בפרק ד״ו הלכות ישוד אף הפי שכאם אדם יצטעו על פרייה ורבייה הרי הוא מצויין דברי סופרים שלא ייבטל מלפרוט ולרבות כל זמן שיש בו כוח כבר בהרתי בקונטס הראיות שאין הלכה כן אלא הואיל וכאם אדם פרייה ורבייה רשאי להיבטל שימו לב ונישא אישה שאינה בת בנים איך הוא פוסק בעצם אבל לעמוד בלא אישה כל עיקר אסור שנאמר לו טוב להיות אדם לבדו הוא פוסק את שמואל הוא פוסק את שמואל בניגוד כחולק על רב מתנא ועל רבי יושע אבל כחולק על רב מתנא והוא פוסק שעל אף שהגמרא אמרה הלכה כרב מתנא לא כשרב מתנא אמר הלכה כרב יהושע הוא פוסק כשמואל וכמו המשנה ולא כמו רבי יהושע. היום אני רגע אחד מסכם ויכול שלא החזקתם ראש איתי עד הסוף אבל אני רוצה לארוז את זה מתי השיעור הבא עשר בטח. טוב, אז אני אעשה את זה מהר. לא השארתי גם זמן לשאלות, אבל בסדר. מבחינת מה שלמדנו, ראינו את המשנה שאמרה לא יבטל אדם, שמה ביתי לבית שמאי. ראינו את שמואל שהוסיף וחידש את הרכיב שלא תובט אדם לבדו, אף על פי שיש לו בנים. יש עוד רכיב, יש עוד דין, יש עוד זווית, יש עוד מקור, יש עוד צד בהלכה שמחייב אישה, בלי קשר לבנים, בשביל לא טוב להיות אדם לבדו, והגמרא התלבטה מה היחס בין המשנה לבין שמואל ונפקא מינא עם ספר תורה. ראינו את הברייתא של רבי יהושע ורבי עקיבא, שהיא בעצם ברייתא שמקורה בדברי אגדה, אבל הגמרא בזה שהיא אומרת מתניתין דלו כרבי יהושע, מכניסה אותם למסלול של התנגשות, ורב מתנא בזה שהוא אמר הלכה כרבי יהושע, אולי גם סוגר את הדיון, וראינו את העמדה של, נתחיל רגע בבעל המאור, שאומר כן הלכה כרבי יהושע, רבי יהושע והמשנה לא חולקים אחד על השני.