מלחמות ארי ולביא ואמירת הלל

‫כל אחד בשלב כזה או אחר של ההסדר, ‫הלחימה וכדומה. ‫אני רוצה רק לחזור להיסטוריה. ‫זכיתי להיות פה בקרן ביבנה ‫לפני למעלה מ-70 שנה. ‫את הדפוס של ההסדר, ‫זה היה על הכתפיים שלנו. ‫היום יוצאים מחזורים ענקיים. ‫אנחנו, המחזור שלנו היה שבעה אנשים. ‫שבעה אנשים. ‫המחזור הראשון היה של אדם אחד, ‫הרב יוסי שריד, ‫זכר צדיק לברכה, ‫שהוא נפטר לא מזמן, ‫אבל הוא לא היה הסדר, ‫כראשון, מחזור אחד ראשון. ‫ברוך השם שהיום יש, ‫אנחנו אומרים, 80 ישיבות הסדר, ‫אז זה הפך למפעל אדיר ועצום, ‫ללמד אותנו שאתם יכולים לייסד משהו, ‫אתם חושבים, נו, הוא יצא, לא יצא. ‫אבל לפעמים אתה לא מאמין. ‫למה שבסוף רואות עיניך. ‫אנחנו רואים, אפשר להיכנס, אפשר להיכנס, ‫אפשר גם לשבת על הרצפה. ‫הסדרניקים יודעים לשבת על הרצפה. ‫בבקשה, בבקשה. ‫קודם כול אני רוצה להודות לקדוש ברוך הוא ‫על הזכות הגדולה ‫להיות מן הראשונים בעניין הזה. ‫וגם זכינו בזכות זה, ‫היינו אז בצנחנים, ‫זכינו גם להגיע לחטיבת הצנחנים, ‫זכינו להגיע להר הבית, ‫וזכיתי בחסדי השם ‫לשמור על מקום כיפת הסלע, ‫מקום קודש הקודשים, ‫ומאז אני מחויב למקום, זה סודי. ‫יש מקומות שאסור לדבר על זה, ‫אבל אנחנו, אנשי אמת, ‫מספרים את האמת. ‫אנחנו, בעזרת השם, ‫אם שמעתם גם על שתי הלחם, ‫אבל זה גם כן החבר'ה משלנו. ‫אז אנחנו צריכים להיות סוללי דרך, ‫ובעזרת השם גם יבוא הזמן, ‫שייבנה מקדש, ‫ויקרו עוד הרבה דברים חשובים. ‫לענייננו, למען האמת, ‫הלוא הייתה תוכנית לעשות את הכנס הזה ‫של האסופות, ‫הייתה תוכנית לעשות את זה ‫לפני כמה חודשים. ‫פתאום התחילה המלחמה, ‫מלחמת שאגת ארי. ‫אז דחו את זה להיום. ‫אז ראיתי את התוכנית, ‫מדברים שם על חינוך, משפחה, ‫כל מיני דברים. ‫אמרתי לעצמי, רגע אחד, ‫כל מה שקרה זה מלחמה אחת, ‫מלחמה שנייה, ‫ואנחנו ממשיכים לעסוק בשגרה. ‫חינוך, משפחה, זה יפה מאוד, ‫אבל קצת התייחסות לנושא שאנחנו כולנו חיים אותו ‫כבר שלוש שנים, מלחמה. ‫ביקשתי לשנות את הנושא. ‫בכל זאת אומרת, רציתי לדבר על נושא חינוך, ‫מן התורה וזה. אמרתי לו, ‫אני רוצה לדבר, ‫והנושא שלנו הוא הלל במלחמת, אפשר לומר, שאגת ארי ולוי. ‫צריך להגיד הלל או לא צריך להגיד? ‫אולי מישהו מוכן להגיד משהו בעניין הזה? ‫צריך להגיד הלל או לא צריך להגיד הלל? ‫סטוב, אז בואו נלמד, ‫אין אחד שמתנדב להצביע. ‫אז כן, בכל... ‫-אם יש פה הצלה מנהל חיים ‫של ידל ישראל בארץ ישראל, ‫אז נאמרה כמו בהשגאות ירושלים? ‫-לא כל כך שמעתי, לא שמעתי כל כך. ‫-אם זו הצלה של ידל ישראל, ‫דבר יותר חזק. ‫אז כבר ידע ללב. ‫-בכל אופן, נאמר ככה, ‫כל הלל שאנחנו אומרים אותו, ‫נגיד יום העצמאות, ‫זה לא שהגענו לעצמאות ועשינו חגיגות. ‫ביום העצמאות רק הכריזו על המדינה, ‫ואחר כך התחילה המלחמה. ‫שבעה מדינות ערב פרצו לתוך המדינה הקטנה. ‫ופה הכרם ביבנה, מה שאתם רואים, ‫זה היה מבצר קדמי מול מצרים. ‫המצרים הגיעו עד לפה. ‫והייתה מלחמה עם ששת אלפים הרוגים. ‫אנחנו רואים את ההלל על יום ההאחזה. ‫זה הנס הגדול שקרה, ‫עם ישראל יצא משעבוד של אלפיים שנה. חז״ל אומרים שאין בין העולם הזה ‫לימות המשיח, ‫אלא שיעבוד מלכויות. ‫אלפיים שנה היינו בשיעבוד מלכויות, ‫רומאים, לקראת הסוף טורקים, בריטים, ‫ובסוף אנחנו יוצאים לחירות. ‫אז אין בין העולם הזה של הגלות, ‫לימוד את המשיח, ‫אלא שיעבוד מלכויות. ‫יצאנו גם במלחמת ששת הימים. ‫קודם כול זה נס עצום. שישה ימים כבשנו שטח ‫פי ארבעה מכל מדינת ישראל הנוכחית. ‫וזה תוך שישה ימים, ‫לא מה שקורה כרגע בעזה, ‫שלוש שנים מלחמה, ‫ואנחנו אז כבשו את זה ביום אחד. ‫בכובן 24 שעות אחרי התחלת המלחמה, ‫אנחנו כבר היינו בהר הבית, ‫בבית המקדש. ‫והמלחמה נמשכה. ‫נמשכה עוד ארבעה ימים. ‫אז בסוף, מה אנחנו... ‫מתי אומרים תהלל? ‫ביום שהגענו, בעיצומה של המלחמה, ‫הגענו למקום המקדש, ‫אומרים הלל. ‫גם החשמונאים הגיעו לירושלים, לבית המקדש, ‫אנחנו אומרים הלל. ‫הם נלחמו עוד שלושים שנה ‫ונהרגו אחד-אחד. ‫יהודה המכבי ויונתן וכולי, ‫כולם נהרגו במלחמה של שלושים שנה. ‫אבל אנחנו אומרים את זה ‫על התאריך הקובע. ‫אז אם כן, גם פה התאריך שקובע זה האומץ, וזה, חייבים לומר, אף אחד לא יכול לקחת את זה ‫מביבי נתניהו, ‫האומץ לצאת למלחמה. ‫מה שטראמפ פחד, ‫והייתה מלחמה עם רמטכ״לים, ‫עם שרי ביטחון, ‫והוא הכין את הצבא לרגע הזה, ‫ושוב, זה משהו מורכב, ‫שכל אחד מאיתנו יודע מעט מן המורכבות. ‫כן, אנשי חן האוויר אמרו, ‫שאתם עוד לא יודעים ‫איזה ניסים קרו במלחמה הזאת. ‫כך שיש פה נס אדיר ועצוב, ‫שתחילת המלחמה זה הדבר הקובע. ‫לכן, מן הראוי, עכשיו עוד מעט מגיע, ‫י״ז בסיוון, כמניין טוב. ‫צריך לעשות יום טוב, ‫צריך לעשות יום טוב, ‫צריך לעשות הלל, ‫אני רק אמנה בהתחלה, ‫חלק מהניסים, ‫ייתכן שאתם מכירים יותר ממני, ‫אבל מספיק שאחד מהנציג של טראמפ, ‫שהוא נהיה את המשא ומתן עם האיראנים, ‫אז הוא אומר שהם היו קרובים ‫להכנת 11 פצצות אטום. יש שם איזה, מדברים על האורניום המועשר, ‫יש שם איזה 400, 50 פחים כאלה, ‫אפשר לעשות מזה 11 פצצות אטום. ‫אם היו קרובים לזה. ‫תארו לכם מה היה קורה פה, ‫שלא נדבר, אנחנו הרגשנו על הראש שלנו את ה... ‫הרגשנו את הטילים שלהם, ‫טילים שהרסו שכונות שלמות. ‫כך שפה התרחש נס נדיר ועצום ‫בעצם היציאה למלחמה, ‫כשטראמפ, רק אחרי עשרה ימים של מלחמה, ‫עם כל הצבא של ארצות הברית, ‫רק אז רואה שגנבו לו את ההצגה, ‫אז הוא גם כן נכנס למלחמה. ‫ושעגת הערים, למשל, הוא לא התחיל, ‫עד ש... ‫נשת גלות, ‫שהייתה צריכה להשתחבות ולהתחנן. ‫ומה להתחנן? ‫שייתנו יום אחד שהיהודים יוכלו ‫להגן על עצמם. ‫כלומר, אי אפשר לבטל את הגזירה ‫להשמיד את היהודים. ‫אבל להתגונן מותר, יום אחד, ‫לא שני ימים. זה הנס. ‫ואז זה אנחנו עושים מגילה, ‫ועושים, כן, סודת פורים, ‫ומשתכרים כמובן, ‫ונתנות עניים וכולי וכולי. ‫אז אם אנחנו על הנס הזה עושים, ‫ואשר קידשנו במצוותיו וציוונו, ‫על מקרא מגילה, ‫אז על הנס הגדול שאנחנו רואים פה, ‫שעם ישראל, אחרי שואה, ‫אחרי שהובילו אותנו ברכבות לתאי הגסים, ‫בערך שמונים שנה אחרי זה, ‫עם כלביא, פשוטו כמשמעו, ‫כן, עם כלביא יקום, כערי יתנסה, ‫בו ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה. ‫זה משהו מופלא, ‫שכל העולם, כל העולם הרגיש. ‫עם ישראל עשה לנו את העבודה. ‫עם ישראל עשה לנו את העבודה. ‫כמובן, את השנאה שלהם ממשיכים. ‫ממשיכים את השנאה. ‫אולי זה גם חלק מהקנאה שלהם. ‫שעם קטן, איך אמר טראמפ, ‫הוציא את העט, אמר, ‫תשים את זה על הגלובוס, ‫נמצאה נקודה קטנטנה על כל הגלובוס, ‫במדינת ישראל. ‫אז הנקודה הקטנטנה הזאת הצילה ‫את כל כדור הארץ ‫מהאיום של האטום של האיראנים. ‫כך שיש פה משהו מופלא, אין כמוהו. ‫משהו מופלא ואין כמוהו. ‫עכשיו, למה אנחנו קוראים מגינה? ‫כיוון שאין אומרים, הלל על נס שבחוץ לארץ. ‫זה קרה שם בשושת, ‫אומרים הלל על נס שנעשה בארץ ישראל. ‫פה היו בו שמונה מיליון יהודים, ‫כו הנס קרה לנו. ‫התחזיות היו שיהרגו פה עשרות אלפים. ‫התחזיות היו שאפילו אם המבצע ‫המתוכנן יצליח, ‫והמטוסים איכשהו יגיעו ‫באיראן למרחק אלפיים קילומטר, ‫אז חמש עשרה אחוז של המטוסים לא יחזרו. ‫לכן הקימו איזה בסיס בעיראק, ‫שיוכל לשמור קשר עם טייסים שצנחו. ‫מה קרה באמת? כולם יצאו לשלום, ‫חזרו לשלום. ‫וזה מטוסים ישנים של חמישים שנה, ‫שכל פעם מפרקים אותם, ‫בונים אותם מחדש. האמריקאים, ‫עם הכלים הכי חדשים שלהם, ‫נפלו להם 12 מטוסים, ‫והם עשו רק אחוז, ‫שאני יודע, אומרים, 20-30 אחוז של המלחמה. ‫זה נס מופלא מאין כמוהו. ‫נס מופלא מאין כמוהו. ‫הלא, כשחזרו ממלחמת מדיאנק, ‫פקדו את האנשים, לא נפחד ממנו איש. ‫בדרך כלל כל המלחמות נהרגים אנשים, ‫אבל המפקדים פקדו, ‫יצאו כולם לשלום, חזרו לשלום, ‫ואז הם הביאו כעת תרומה של זהב למשכן, ‫יצאו לשלום, חזרו לשלום, ‫שלא מובן מאליו. ‫לא מובן מאליו. ‫אני רק מספר על אפס קצהו ‫של מה שעבר פה. ‫עכשיו, אם באמת ‫על נשם ארץ ישראל אומרים הלל, ‫ולכן אנחנו בחנוכה אומרים הלל, ‫אז על מערכת הניסים המופלאה, ‫שכולנו הרגשנו אותה על בשרנו, ‫לא נקום להגיד הלל. ‫לכן בואו קצת נראה מקורות. המקור הראשון, הלל זה מי אמרו. ‫אני אקרא במהירות, ‫שהזמן שעומד לרשותנו הוא לא גדול, ‫מתעכב תמיד על נקודה אחת ‫בתוך כל פסקה. ‫על איזה מי אמרו? ‫מי המציא את הלל? ‫אני אגיד לכם את האמת, ‫פה אין את התשובה הזאת. ‫מי שהמציא את זה זה פרעה. ‫הללויה, הללו אבני ה' ככה. ‫אתם אמרתם לא זמן את ההגדה של פסח. ‫אז כתוב ככה, ‫שמתי שיצאה מכת בכורות, ‫יצא פרעה מהבית, ‫ראה שאין בית אשר אלשמת. ‫אז הוא שאל, איפה משה רבנו? ‫אז הילדים צחקו עליו, ‫אנחנו לא יכולים לצאת מהבית, ‫לחפש אותו שם, ‫וכן הלאה, צחקו עליו. ‫עד שבסוף מצא את משה רבנו. ‫אמר לו, תצאו הלילה, די! ‫הוא אומר, לא, אנחנו יוצאים ביום. ‫אנחנו לא בורחים מיוצא ביום, ביד רמה. ‫אמר לו, עד עכשיו הייתם עבדי פרעה. ‫עכשיו אתם עבדי ה'. ‫זה מה שקוראים, הללויה, הללו עבדי ה'. ‫אתם כבר עבדים של הקדוש ברוך הוא, ‫לא עבדים שלי. ‫לכן אתם יוצאים סגולו. ‫הביטוי הראשוני, כך אומרים חזק, ‫היה של פרעה. ‫הללו עבדי ה', ‫באמת, ‫לגבי פורים כתוב שבאחת הסיבות ‫שלא קוראים ולא אומרים עליהן, ‫בגלל שהכאתי עבדי אחשוורו שלנו. ‫אנחנו לא יודעים שיאמרו, הייתה הצלה, ‫אבל אנחנו עדיין בשיערות. ‫אז פה, את ההלל הזה, מי המציא אותו? ‫שוב, הפסוק הראשון, ‫זה שמים בפה של פרעה כיקרות, ‫הלל זה מי אמרו? ‫פסחים. ‫משה וישראל אמרו, ‫ושש אמרו על הים, ‫ומצרים רדפו אותם. ‫הם אמרו, לא לנו, ‫השם לא לנו, ‫כי לשבחת נקרות. ‫השיבה רוח הקודש ואמרה להם, ‫למעני, למה אני אעשה? ‫כלומר, אין לכם הרבה זכויות, ‫אני אעשה. ‫כן, למענו של הקדוש ברוך הוא. ‫ישוע וישראל אמרו, ‫בשעה שעמדו עליהם אחי כנען, ‫דבורה וברק אמרו, ‫בשעה שעמד עליהם סיסרא, ‫חזכיהו וסיעתו אמרו, ‫בשעה שעמדו עליהם סנחיירים, ‫מרדכי ואסתר אמרו, ‫בשעה ‫שעמד עליהם המן הרשע, ‫וחכמים אומרים, ‫בדרך כלל חכמים, זה הקובע, ‫נביאים שביניהם תקנרו להם לישראל, ‫שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק, ‫ועל כל צרה וצרה, ‫שלא תבוא עליהם לישראל, ‫ואיך שנגאלים, ‫אומרים אותו על גאולתם. ‫אז זו תקנה קדומה, ‫שנביאים תיקנו, זו תקנת נביאים, ‫להגיד הלל על כל צרה, ‫כמובן על הישוע שמגיע. ‫בפסקה השנייה כבר דיברנו קצת על זה, ‫שכן, אמנם יצאו ממוות לחיים, ‫אבל בסך הכול נשארו עבדי רחשי ראש, ‫ולכן לא אומרים הלל. ‫נעבור לפסקה ג', ‫הרמב״ן, ‫אמירת הלל מצווה דאורייתא. ‫למה מצווה דאורייתא? ‫כיוון שהיא תקנת משה רבנו ‫לעת צרה ולעת הגאולה. ‫אז מה הוא אומר בהשגות? ‫בהשגות לספר המצוות, ‫אז אומר הרמב״ן, ‫לדברי חכמים הוא שירה, ‫קורא באר שורה שלישית ‫או רביעית בפסקה, ‫לדברי חכמים הוא שירה לכל הפרקים ‫והעצהרות ועל הגאולה העתידה, ‫מתקנת נביאים שביניהם. ‫ומה שאמרו הנביאים שביניהם, ‫מי זה ירמוז למשה אהרון ומרים, ‫ואני רואה מישהו מן התורה, ‫זו תקנת משה רבנו ואהרון, ‫שהם ציוו אותנו לאורך כל הדורות. ‫יש איזו צרה, אתם נגאלים, ‫תגידו, הללם. ‫זו תקנה של משה רבנו. ‫משה שקול כנגד שבעים ואחד אנשי הסנהדרין. ‫ממילא אומר הרמב״ן, זה דאורייתא. ‫מה זה דאורייתא? ‫כמו שאנחנו אומרים, בחנוכה, ‫אשר קידשנו במצב וציוונו, ‫כן, להדליק נר של חנוכה, ‫שואלת הגמרא, מה פתאום? ‫אומרת הגמרא, לא תסור. ‫לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. ‫ושמרת לעשות ככל אשר ירוך, ‫זו מצוות עשה, ‫שמרת לעשות ככל אשר ירוך, ‫מצוות לא תעשה, ‫לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך. ‫אז אסור לזוז מההוראה של משה רבנו, ‫של אהרן הכהן. ‫ולהפך, מי שמקיים את המצווה הזאת, ‫מקיים לא רק את מצוות ההודיה ‫לקב' ברוך הוא, ‫אלא מקיים את המצווה, לא תסור מן הדבר. ‫אז אמרת לעשות, ‫יכול אשר ירוך, מקיים מצוות עשה ולא תעשה. ‫זה מה שאומר הרמב״ם בשיאים ד', ‫ואנחנו מדלגים הלאה. ‫זה אולי נקרא רק את ההדגשה. ‫אומר הרמב״ם שהתקנות והמנהגות, ‫מצוות עשה לשמוע להן, ‫והעובר על כל אחת מהן, ‫עובר ולא תעשה. ‫כלומר, זה מצוות מדאורייתא. ‫אמרו לך להגיד הלל, תגיד הלל. ‫ממשיכים הלאה. ‫בסעיף הבא, מה שאומר הרמב״ם זה שהמצווה, ‫אדם שהוא, מה זה מצוות אהבת השם? ‫איך אתה אוהב את הקדוש ברוך הוא? ‫כשהוא עושה איתך חסד, ‫תקום תגיד תודה. זה מה שאנחנו אומרים, בבוקר, אלוקיי, ‫נשמה שעטרת לי, תורה היא, תורה היא וכולי, ‫כמו שמודיעים, כמובן, בעל ניסים מיוחדים. ‫אנחנו מודיעים לקדוש ברוך הוא, ‫סימן שאני אוהב את הקדוש ברוך הוא. ‫אם אני עובר ליד זה, ‫לא שם לב, ואז אתה כאילו כופר ‫בטובתו של הקדוש ברוך הוא. ‫כך שזה חלק ממצוות אהבת השם, ‫להגיד עליהם. ‫נקרא את ספר החרדים בסביבה, ‫דרך החושק לשורר. ‫מכיוון שאהבת יוצרנו נפלאה מאהבת נשים, ‫האוהב את השם בלב שלם, ‫כמו שאומרים, ואהבת את השם לוקחת ‫בכל לבבך ובכל נפשך, ‫ישיר לפניו יתברך כאשר שרו משה ‫ובני ישראל ומרים ודבורה ‫ודוד ושלמה. ‫ככתוב, שירו לו, עזבו לו, ‫שיחו ובכל נפלאותיו. ‫צריך לספר על זה, צריך לשיר על זה. ‫דבר נוסף, ושוב, זה מצווה מן התורה, סעיף ז', ‫מצוות עשה ביום שמחתכם, ‫מרדכם הותקעתם בחצוצרות. ‫מה זה יום שמחתכם? ‫אז יש, חז״ל אומרים, זה תוקתוקים בחצוצרות, בחגים, ‫ברגלים, במקדש, ‫אבל אומר אבן עזרא, ‫שימו לב, ‫זו שורה שנייה שם, ‫וביום שמחתכם ובמועדכם הותקעתם בחצוצרות, ‫ששבתם ארץ אויב. ‫כל החטופים חזרו. ‫תגיד, הלן, ‫או ניצחתם האויב הבא עליכם. ‫נכון שעוד לא ניצחנו לגמרי, ‫אבל כל המדינות שתקפו אותנו יצאו רע, ‫אם זה החמאס בעזה, ‫אם זה החיזבאללה בלבנון, ‫כל המפקדים אינם באיראן ובאחותים וכדומה. ‫כשאתה מנצח, אתה צריך ‫להודות לקדוש ברוך הוא. נדלג, ‫סעיף ט'. ‫מצוות מפורשות בתורה מלמדות ‫כי הבורא מתעב כפויי טובה. ‫מישהו כפוי טובה, ‫מישהו עושה לך טובה. ‫אם אתה כפוי טובה, אתה מתעלם. ‫הקדוש ברוך הוא מתעב אותו. ‫ואיפה רואים את זה, למשל? ‫הוא אומר בספר החינוך, ‫נמנענו מהשלים עם עמון ומואב עד עולם. ‫מה הדבר שעשו לנו? שום דבר. למה? ‫-על אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים. ‫למה? המון ומואב הם מייצאי לוט. ‫לוט הלך עם אברהם, ‫ואברהם עשה איתו חסד, ‫שלקח אותו לכל מקום וכו' וכו'. ‫אז בואו, ‫עם ישראל הגיע לידכם מהמדבר. ‫בואו, תכבדו אותם קצת במים, ‫לאכול משהו ולשתות. ‫לא! הם התנהגו בכפיות טובה כלפי עם ישראל. ‫אז זה נכנס למצוות עשה בתורה. ‫והיא, ‫והודיענו הכתוב, ‫מזה הרחקת מידת הנבלות והקהילות, ‫אבל כן ציוונו לקבוע שנאה עימה, ‫שהשחיתו והטעיבו, ‫בזה שהיו כפי טובה, ‫שלא להקדים אפילו לחם ומים את ישראל. ‫לכן נאמר בהם, גם דור עשירי ‫לא יבוא להם בקהל השם עד עולם. ‫מה עשינו? ‫לא נתנו להם לחם ומים. ‫גם דור עשירי לא יבוא להם ‫בקהל השם עד עולם. ‫כלומר, התורה הכניסה את זה ‫למסגרת של מצווה. ‫הקדוש ברוך הוא מתאם אנשים כפוי טובה. ‫עכשיו, הקדוש ברוך הוא עשה לכולנו נס. ‫יושבים עכשיו בשקט, ‫יש לאיראנים עוד מספיק טילים ‫בשביל להעסיק אותנו שנים, ‫ומי יודע מה היה קורה. ‫בכל זאת מתאספים, יושבים בנחת, ‫יש מיזוג אוויר, יש חשמל, הכול מועל. ‫-איפה התודה? ‫איפה התודה? ‫לא, להפך, ‫ביבי צריך ללכת, ‫הוא צריך ללכת, רק ביקורת, רק... ‫בואו, תגידו, ‫קודם כול גם זה להגיד תודה לבני אדם, ‫שעשו מלאכה חשובה לטייסים, ‫אמנם היו סרבנים, ‫אז היה חשבון שלהם, ‫והקדוש ברוך הוא, עוד פתוח, ‫אבל הם עשו תשובה ‫וחרפו את נפשם. ‫הכרת תורה, קודם כול, לבני אדם. ‫הכרת תורה לקדוש ברוך הוא. נו. אגב, אני שלחתי את החומר הזה, ‫ביותר רחב, לרבנים. ‫שלחתי לרבנים. ‫בואו נעשה איזה יום הודיה. ‫אז אנחנו בעד. ‫אנחנו בעד, אז בוא תעשה, ‫לא, לא, לעשות את זה משהו אחר. ‫אנחנו התרגלנו גם שאפילו יום העצמאות, ‫ביום ירושלים, ‫להגיד ברכה, לא להגיד ברכה. ‫תכף נעמוד על הנושא של הברכה, ‫אבל מה פשר הרפיסות הזאת? ‫צריך להגיד תודה על הקוצר שברכו. ‫נמשיך הלאה. אגב, עוד דבר, ‫לא רק שדור עשירי לא יבוא, ‫אלא אסור לשאול להם לשלום. ‫בדרך כלל, ‫כשאתה תקרא ולהילחם עליה, ‫וקרעת אליה לשלום. ‫מה זה לשלום? ‫לא כמו שאנחנו היום עושים שלום ‫שהוא בסוף לא מחזיק מעמד. ‫עשו שלום ממצרים, ‫וכל הצבא שלהם היום, ‫לצערנו, מתקרב לגבול בנגב. ‫אני שלום, וכי אדבר, אין על המלחמה. ‫שלום זה, אתם תרימו דגל לבן, ‫מעכשיו, שומרים שבע מצוות, ‫אתם נתונים למס, ‫אם אתם מסכימים לתנאים האלה, ‫נעשה שלום. אם לא מלחמה, ‫העם היחידי, ‫או שני עמים, ‫שאסור לקרוא להם לשלום, ‫לא תדרוש שלומם וטובתם. ‫תצאו עליהם בהתקפת פתע, ‫בלי אזהרה מוקדמת, בלי קריאה לשלום. ‫למה? כפויי טובה. כפויי טובה. ‫יוצא שהקדוש ברוך הוא לימד אותנו ‫דרך המצוות, ‫איך להתייחס לצורך של האדם להכיר טובה, ‫לעשות חסד עם הזולת. ‫שם, שימו לב, בסעיף י' כתוב בתנכון, ציבור שנגזרה עליו רעה, ‫ומלא לשם על חסדיו, ‫זוכה לישועה. ‫צריך להבין, כשאתה כפוי טובה ‫ולא אומר תודה, ‫אה, אפילו תודה אתה לא יכול להגיד. ‫בסדר, אז נפתח עוד פעם בטילים, ‫ותרגישו מה זה לא להגיד תודה. ‫אבל אם אתה תודה, הקדוש ברוך הוא, ‫אומר הקדוש ברוך הוא, ‫מה, אנשים אומרים תודה? ‫מגיע להם עוד ישועה. ‫אגב, ‫לא נכנסנו לזה בהתחלה, ‫אבל אם שמתם לב, ‫שכשכתוב, ‫כשתקנו את ההלל, ‫תקנו אותו לומר על כל צרה וצרה, ‫כשתבוא עליהם, וכשנגאלים, ‫אומרים אותו על גאולתם. ‫מה זה על כל צרה וצרה? ‫איך אפשר להגיד? ‫הלל על צרה. ‫אבל שוב, משה וישראל אמרו, ‫כשעמדו על הים, ‫מצד אחד המצרים, ‫מצד שני הים, ‫אנחנו באים, ‫אמרו הלל. ‫התחילו להגיד, בצאת ישראל ממצרים, ‫בית יעקב המנועס. ‫אמר הקדוש ברוך הוא, ‫ככה הם עודים לי, למרות הצרה, ‫הים נקרע. ‫כלומר, כשאתה לומד להאמין בקדוש ברוך הוא, ‫במיטת הביטחון, ‫הקדוש ברוך הוא יגל אותי, ‫אבוא אני אודה לו על מה שאני יכול. יצאנו ממצרים, ‫הביאו אותנו לפה, ‫הוא גם ידאג שנמשיך הלאה. ‫אז אם אתה מודה להשם, ‫אז הים נקרע. ‫כך שפה, וכך היה, אגב, ‫במלחמת ששת הימים. ‫במלחמת ששת הימים כל ירושלים הייתה במרתפים, במקלטים, ‫כיוון שמלך ירדן, חוסד, ‫פתח בהפגזות על ירושלים. ‫למה פתח בהפגזות? ‫כיוון שהצבא המצרי הרגיש ‫שהוא נחנק מצבא ישראל, ‫חיל האוויר שלהם הלך, ‫הטנקים הישראלים בדרך לסואץ, ‫אז שר המלחמה המצרי ‫נתן הוראה לחוסיין, ‫תפתח באש על ירושלים, ‫כדי להעסיק את צבא ההגנה לישראל בירושלים. ‫אז הוא פתח בהפגזה. ‫מה קרה? ‫שימו לב, ‫ישיבת חברון בראשות הרב יחזקאל סורנה, ‫הם היו במרתף, ‫למדו, אמרו תהילים, ‫פתאום קם רבי יחזקאל סורנה, ‫ואבק על השולחן, ‫אנחנו אומרים הלל, ‫אמרו על מה הלל, פגזים בחוץ, ‫בתים נהרסים, הלל, ‫אנחנו נגיד הלל. ‫למה? ככה, ככה תיקן משה רבנו. ‫להגיד את זה על כל צרה וצרה. ‫וכשנגעלים, אומרים אותה על גאולתם. ‫אז הוא נגיד פעמיים הלל, ‫בשעת הצרה, אחר כך כשנגעלים. ‫עמדו ואמרו, הלל, ‫פתאום דופקים בדלת, ‫הר הבית בידינו! ‫כשאתה אומר הלל, ‫אז, כן, הקדוש ברוך הוא אומר, ‫אומרים תודה, ‫אז אני אעשה להם את זה, ‫אביא עליהם עוד ישוע. ‫אגב, אנשי מאה שערים, ‫יש מקום במאה שערים ‫שאפשר לראות את כיפת הסלע, ‫אז הם יצאו מהמקלטים, ‫פתאום הם רואים בקצה כיפת הסלע, ‫למעלה, בראש הכיפה, ‫דגל ישראל! ‫כל אנשי מאה שערים ‫שלא יודעים להגיד הלל, ‫מחאו כפיים! ‫דגל ישראל בבית המקדש! ‫לדת להגיד את הדודה ברגע הנכון, ‫אפילו בשעת צרה. ‫כך שצריך להבין, ‫הלל יש לו כוח, ‫אתה אומר אותו, ‫הקדוש ברוך הוא רושם לפניו ואומר, ‫אם ככה יודעים להגיד תודה, ‫אביא להם עוד ישועות. ‫כך שהנה עכשיו, ‫שתי מלחמות איומות, ‫עם כלביא, שאגת הארי, ‫סכנות איומות לכל עם ישראל, ‫סכנת השמדן, ‫השמיל, להרוג ולאבד, ‫כן, את כל העם היהודי חלילה. ‫אז הוא עשה נס, איפה התודה? ‫איפה התודה? ‫אז בואו נקרא קצת מה כתוב בתנחומה, ‫רק מה הזמן שעומד לרשותנו. ‫כתוב ככה. ‫בואו ראה כמה מתחתאים וכמה יש להם, ‫ביטחון פלא, עושי מצוות. ‫אדם, יש לו עסק אצל המלכות, ‫כיוון שהגיע הנה המלך, ‫ספק עושה בקשתו, ‫ספק לא עושה. ‫אפשר לפעמים ישחד את השרים, ‫תשכנעו את המלך, בסוף המלך אומר לו, ‫לא מוכן לעזור לך. ‫אבל הקדוש ברוך הוא יבנו, כן, ‫ויורד אדם לתוך שדהו, ‫בוא אשכול שביקר, ‫תדע שביקרה, ‫רימון שביקר, ‫מניחו בשל. ‫הוא הולך לירושלים, ‫הוא בא ועומד באמצע האזהרה. ‫מה אתה עומד בסך הכול? ‫סר קטן של כמה ענבים וכמה תאנים. ‫הוא עומד באמצע האזהרה, ‫הוא מבקש רחמים על עצמו ועל ישראל ‫ועל ארץ ישראל, ‫הוא אומר, איני זז מכאן ‫עד שתעשה צורכי היום הזה. ‫אני לא זז. ‫באתי להגיד תודה, ‫אני כאילו רוצה תשלום. ‫על התודה. ‫אומרים חז'ל, מה כתוב אחריו? ‫היום הזה ה' אלוקיך מצוותך לעשות. ‫מה הכוונה? שימו לב, יצאה בת קול. ‫ואמרה לו, ‫תזכה לשנה הבאה, ‫ותביא ביקורים כיום הזה. ‫יש לך כרטיס עכשיו לשנה חדשה, ‫אחרי שנה שלמה אתה, יש לך פה, כן, ‫אתה מובטח לעוד שנת חיים, ‫ולא רק זה, אתה תביא עוד פעם ביקורים, ‫ותגיד עוד פעם תודה, ‫ואתן לך עוד שנה וכן הלאה. ‫כלומר, האדם שמודד לקדוש ברוך הוא ‫מקבל מיד את התשלום. כן, נמשיך הלאה. במגילת תענית, יש כידוע, ‫מגילת תענית, רשימה של כ-40 ימים טובים ‫שהיו לישראל בזמן בית שני, ‫ביניהם חנוכה ופורים, ‫אבל היו שבועות כל מיני חגים. ‫למשל, הגיע אלכסנדר מוקדון, ‫ורצה להרוס את המקדש בגלל הכותים, ‫אבל יצא לפניו הכהן הגדול, ‫ושיגון הצדיק, ‫אמר, הוא דמות דרכנו שזה ‫מנצחת לפניי בבית מלחמותיי. ‫אני רואה בך, ‫כשאני מנצח איזה עיר, ‫אני רואה את התמונה שלך, ‫את החושן, את הציץ. ‫לכן הוא אומר, מה אתם מבקשים? ‫אז אמרו לו, תשמע, ‫הכותים רוצים להרוס את בית המקדש, ‫חס ושלום, הוא אומר. ‫אתם עכשיו יוצאים להרוס ‫את המקדש שבנו הכותים בהר גריזים, ‫וזה עד היום חרב, ‫בגלל שאלכסנדר מוקדון אמר להרוס את זה. ‫אז קבעו על זה יום טוב. ‫ויש כאלה תאריכים, 40 תאריכים, ‫במשך ימי בית שני, ‫שהיו מה שאצלנו אומרים, ‫היום לא אומרים תחנו. ‫אסור להספיד, אסור לזה, ‫ולהפך צריך להודות לקדוש ברוך הוא. ‫אז הם ידעו לציין 40 תאריכים. ‫איפה אנחנו? ‫איפה אנחנו? ‫נעבור לסוף של הסיפור, ‫וזה העניין של הברכה. ‫אין מישהו מחסר אצלי פה תמיד ‫את הנייר שלך שנייה. ‫אתה יכול להסתכל עם החבר. ‫שימו לב, דבר אחרון, ‫ברכה! ‫ברכה לאלף. כידוע, ‫יש אומרים, יש לא אומרים, ‫יום הצבאות, יום ירושלים. ‫רבותיי, ‫בואו תראו מה שאומרים חז״ל. ‫גנאי הוא למשה בשישים ריבו ‫שלא אמרו ברוך, ‫עד שבא יתרו ואמר ברוך. ‫הם אומנם יצאו מהים, אמרו שירה, ‫אבל הגעתם לרגלי הר סיני, ‫מתחילים לסדר את השבטים, ‫ראובן, שמעון, לוי, ‫ואתם מתחילים להיות עם, עם השם, ‫הולכים לקבל תורה. ‫בואו תגידו, בואו תגידו, ברוך השם שזכינו מעם, כן, משועבד במצרים, ‫כבר הפכנו לעם עצמאי, ‫ויש פה משכן וזה. ‫תגידו, איזה ברכה? לא. ‫לא אמרו ברכה לתרו. ‫הוא אומר, אני זוכר את משה רבנו, ‫שהוא היה רועי במדבר, ‫והיה צריך לרדת למצרים, ‫הוא שלח את ציפורה חזרה, ‫למה, ‫הוא היה בטוח שיצא שם בחיים. ‫פתאום אני רואה אותו פה עם עם שלם. ‫ברוך השם אשר הציל את העם מיד, מיד פרעה, ‫פרעה, אשר הציל את העם מיד למצרים, ‫אמר ברכה. ‫הגוי! ‫אז איך גוי כזה? ‫יודע להגיד ברוך. ‫משה ושישים רבו, לא יודעים להגיד ברוך. ‫אז מה זה ההיסוס הזה? ‫להגיד ברוך, לא להגיד ברוך. ‫פשיטה שצריך להגיד ברכה, ‫זה מה שהקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו. ‫מה אנחנו עושים כל הזמן? ‫ברוך שאמר, שאתה אומר כל בוקר, ‫לא כתוב בגמרא. ‫את ההקנה שתקנו פסוקי דזירה, ‫ברוך, אתה השם, ‫אחר כך בסוף, ‫מלך בולה בית ישבחו וכו'. ‫אז אומרים ברוך כדי להודות לשם. ‫אז מה זה פתאום ההיסוס? ‫להגיד ברכה, לא להגיד ברכה. ‫לא רק זה, היה המלך יהושפט, ‫שהייתה לו מלחמה, ‫עם אדום, מואב והמון. ‫הם הגיעו לאן? ‫לעמק ברכה. ‫מי שמכיר קצת את כפר עציון, ‫מי שהיה שם באיזה חתונה, ‫יודע שיש עמק ברכה שם. ‫מה זה עמק ברכה? ‫איך צמחה שם הברכה פתאום? ‫אלא יהושפט הגיע לשם, ‫אמר לקדוש ברוך הוא, ‫אני, אין לי כוח להילחם בכל הציבור הזה, ‫לא היה ציבור גדול, ‫היה, נגיד, עשרת אלפים לוחמים. ‫אין לי כוח, אני אשיר, ‫ואתה תעשה את העבודה. ‫התחיל השיר, ‫הוא בא עם לוויים וחצוצרות, ‫והתחילו לשיר שם, ‫ברגע שהתחיל השיר, ‫פתאום עשה הקדוש ברוך הוא, ‫ששם, בתוך המחנה של אדום, ‫אוהמון, ‫הם פחדו שמישהו פה בגד אחד בשני, ‫התחילה מלחמת אחים. ‫אז הם הרגו אחד את השני, ‫גובה השפעת ‫רק נתן להם לעשות את העבודה על עצמם, ‫ואחר כך שלושה ימים אספו את השלל ‫ועשו ברכה! ‫עשו ברכה, וקראו למקום הזה, ‫וכך כתוב בתנ״ך, ‫קראו למקום אז עמק ברכה ‫עד היום הזה ‫על ברכה אחת שברכו שם. ‫אז הם מברכים, ‫הנס, ‫שהוא, אפשר לומר, בסך הכול קטן, ‫לעומת מה שפה נלחמו בעם של תשעים מיליון, ‫ארץ ענקית מארץ ישראל, ‫מהחותים, ‫חיזבאללה וכולי. ‫איפה הברכה? ‫איפה הברכה? ‫כך שצריך להבין, ‫הנושא של הברכה זה דבר מתבקש. ‫אני רק אסיים בעוד דבר אחד. ‫רציתי להביא עוד שתי דוגמאות ‫מגויים שאמרו ברוך, ‫בת שמה אמרה על שלמה המלך, ‫ברוך השם שזה. ‫חירם אמר על שלמה המלך. ‫כלומר, ברוך השם שהעמיד לדוד בן כזה. ‫ברוך ברוך השם אמרה, ‫גויים אומרים, ברוך השם. ‫אז מה זה היהודים שותקים? ‫אבל אתם ודאי מכירים את הגמרא בברכות, ‫שהגמרא אומרת שנכנס רבי, ‫ישמעאל רבי אלישע, ‫נכנס לקודש הקודשים, ‫ואז הוא שומע בת קול שאומרת, ‫ישמעאל בני, ברכני. ‫אז מה, ישמעאל, לברך את הקדוש ברוך הוא? ‫ללמדך שאל תהיי ברכת ‫האדיוט קלה בעיניך. ‫ללמד את האדיוט כמונו. ‫הקדוש ברוך הוא מצפה לברכה. ‫אז מה זה הקמצנות הזאת? ‫צריך לברך? לא צריך לברך. ‫לכן, רבותיי, ‫נצווה, ושוב, זה לא אני אומר, ‫לא ציטטתי פה את הראשונים ‫והאחרונים שמדברים על זה. ‫רבותיי, צריכים להודות לקדוש ברוך הוא, ‫והיא ברכה. ‫ולא יספיקו כל הברכות שנברך ‫כדי להודות להשם ‫על כל אשר עשה איתנו, ‫ואז יעשה איתנו, אה, הקדוש ברוך הוא, ‫ניסים ונפלאות, ‫וירדנו בעזרת השם ‫להביא אותנו לגאולה השלמה ‫ולבניין בית המקדש, ‫במראה בעמנו, אמן ועמם.